---
title: "לפרסם מוצר יקר בגוגל או בפייסבוק?"
description: "תלוי איפה הלקוח נמצא בתהליך. כל רשת פוגשת אותו ברגע אחר, וכל אחת צריכה מסר אחר."
url: "https://gogodigital.co.il/google-or-facebook/"
canonical: "https://gogodigital.co.il/google-or-facebook/"
post_type: "post"
author: "Shahar Margalit"
date_published: "2026-11-02T09:00:00+00:00"
date_modified: "2026-11-04T15:06:26+00:00"
featured_image: "https://gogodigital.co.il/wp-content/uploads/2026/11/post-12-google-or-facebook.webp"
categories: "בחירת פלטפורמה"
extractor: "classic"
---

התשובה הקצרה

לרוב בשתיהן. בגוגל פוגשים אנשים שכבר מחפשים את מה שמוכרים. בפייסבוק ובאינסטגרם פוגשים את אלה שעוד לא חיפשו, אבל יכולים להסתקרן. במוצר יקר, ששוק הקונים שלו קטן מלכתחילה, כדאי להיות בשני המקומות, עם מסר אחר לכל אחד.

## מה ההבדל בין מי שמחפש בגוגל למי שגולל בפייסבוק?

מי שמקליד בגוגל כבר יודע שיש לו צורך. הוא מפוקס, והמודעה צריכה להיות קצרה וקולעת ולהציע לו בדיוק את מה שחיפש. גם שם, רוב המחפשים עדיין בשלב המחקר, כמו שכתבתי ב[פוסט על קמפיין חיפוש שמביא קליקים בלי פניות](/google-search-clicks-no-leads/), אבל הוא התחיל לחפש בעצמו.

מי שגולל בפייסבוק או באינסטגרם לא מחפש כלום. הוא במוד של פיד: בא לראות מה חדש אצל חברים, סרטון מצחיק, משהו שיעניין אותו. שם המודעה לא עונה על שאלה, היא צריכה לעורר סקרנות. על זה כתבתי ב[פוסט על לידים איכותיים](/quality-leads-that-close/).

אותו מוצר, שני אנשים במצב רוח שונה. מודעה שעובדת בגוגל לרוב תנופף בפייסבוק, ולהפך.

## ומה עם יוטיוב ובאנרים באתרים?

ביוטיוב פוגשים קהל שעוד לא חשב על השירות או טרם שמע על המוצר. זה המקום להכיר את העסק ולהסביר, לא לבקש ליד. במוצר שצריך לראות כדי להבין, כמו תקרה נמתחת או פרויקט תאורה, סרטון קצר עושה את העבודה טוב מכל טקסט.

באנרים באתרים (רשת המדיה של גוגל) מקבלים מאית שנייה של תשומת לב. הגולש בא לקרוא כתבה, לא לראות מודעה. שם המסר צריך להיות קצר מאוד, והתפקיד העיקרי שלו הוא להזכיר את העסק למי שכבר פגש אותו.

## למה אני מפרסם בשתיהן?

כי במוצר יקר, כל לקוח פוטנציאלי שווה הרבה, וחבל לפגוש רק חלק מהם. מי שמפרסם רק בגוגל מחכה שהלקוח יתחיל לחפש. מי שמפרסם רק בפייסבוק מפספס את מי שכבר מחפש עכשיו. בנוסף לגוגל אדס יש יתרונות ריטרגטינג (הפרסומת שרודפת אחריך) שאין במטא כמו הגעה למספר חשיפות אסטרונומי בתמחור משתלם של תשלום פר קליק ולא פר חשיפה, ובמחיר שיכול להגיע לכמה אגורות ספורות לקליק.

והשתיים כנראה עובדות יחד. מי שראה מודעה באינסטגרם יכול לחפש אחר כך בגוגל. אבל אין דרך לראות את זה ישירות, כי את הפרטים של האדם מקבלים רק אחרי שהשאיר אותם.

אינדקציה טובה לכך אפשר לראות כשמטא וגוגל יחד מדווחות על יותר המרות ממה שיש בפועל בנתונים של העסק עצמו. זה אומר ששתי הפלטפורמות לוקחות קרדיט על אותו ליד, למרות שהקליק האחרון הגיע רק מאחת מהן. כנראה שהאדם פגש את העסק בשתיהן.

חשוב לדעת שכל פלטפורמה סופרת אחרת. בברירת המחדל, מטא לוקחת קרדיט על המרה עד 7 ימים אחרי קליק על מודעה, וגוגל אדס עד 30 יום. חוסר החפיפה הזה מקשה לפעמים להשוות בין הדוחות, אבל התמונה שעולה מהם ברורה מספיק.

זו גם הסיבה לתקציב המינימלי שאני עובד איתו: כדי ששתי הפלטפורמות יקבלו מספיק כסף ללמוד ולהביא תוצאות, כל אחת צריכה לפחות כ-80 ₪ ביום. על זה כתבתי ב[פוסט על תקציב פרסום](/ad-budget-for-expensive-product/).

## מתי בכל זאת מספיקה רק אחת?

יש מקרים שבהם הלקוח פשוט לא נמצא באחת הפלטפורמות. מי שצריך שירות חירום מחפש בגוגל, ואפילו שואל את ChatGPT, אבל לא מחכה למודעה בפיד. ומוצר שאף אחד עוד לא יודע שקיים כמעט לא מחפשים בגוגל, ושם הרשתות החברתיות עושות את רוב העבודה.

הדוגמה הנפוצה ביותר היא שירותי חירום כמו מנעולן או ביובית. מי שנעל מחוץ לבית, או שהביוב שלו עלה עכשיו, לא גולל באינסטגרם. הוא מחפש. שם אני הולך בעיקר על רשת החיפוש של גוגל.

וגם כשמתחילים מאחת, השאלה שבודקת את ההחלטה היא אותה שאלה: איפה נכנס יותר כסף מעסקאות ביחס למה שיצא. זה [מבחן ההכנסה](/is-lead-campaign-working/), והוא עובד בדיוק אותו דבר בגוגל ובפייסבוק.

## שאלות נפוצות

אפשר להשתמש באותה מודעה בגוגל ובפייסבוק?

כמעט תמיד לא. בגוגל המודעה עונה על מה שהאדם חיפש. בפייסבוק היא צריכה לעצור אדם שלא חיפש כלום. אותו מסר, שתי שפות.

איפה הלידים של העסק שלי יהיו זולים יותר?

זה משתנה מעסק לעסק, ואין תשובה אחת. וגם זו לא השאלה הנכונה. השאלה היא איפה הלידים יהפכו יותר לעסקאות, ואת זה יודעים רק אחרי שמפרסמים בשתיהן ומודדים.

מה עם טיקטוק ולינקדאין?

אותו עיקרון: שואלים איפה הלקוח נמצא, ובאיזה מצב רוח. מוצר שנמכר למנהלים בעסקים יכול להתאים ללינקדאין. שירות שקהל צעיר מחפש יכול להתאים לטיקטוק. הפלטפורמה היא הכלי, לא המטרה.